מהם שמנים אתריים?

אז מה הופך תרכובות ארומטיות נדיפות שונות?

זה נשמע מסובך, אך אל דאגה – הרעיון הוא פשוט. תרכובות נדיפות הן מולקולות אורגניות קטנות בעלות ריחות מובהקים שמשתנות בקלות ממצבן המוצק או הנוזלי לגז בטמפרטורת החדר יכולת זו להתחלף במהירות לגז מעניקה לשמן אתרי את ניחוחו העוצמתי.

כאשר נפתח בקבוק, תוכלו להריח אותו כמעט מייד, בזכות המולקולות הזריזות המגיעות לאף.

 

שמנים אתריים מסיסים בשומנים

תכונה נוספת של תרכובות ארומטיות נדיפות היא שהם מסיסים בשומנים בדם – או ליפופילים זה אומר שהם מתמוססים בשומנים לעומת מים. שמן הוא ליפיד, ואתם יודעים ששמן ומים לא מתערבבים לא משנה כמה אתם מנסים, אבל שמן יתמוסס בקלות בשמנים אחרים.

מרכיבים כימיים נותנים לשמן את היתרונות שלו

כל שמן אתרי מורכב ממרכיבים כימיים שונים המעניקים לו ארומה ייחודית ותכונות מועילות. ישנם המון כימיקלים שונים, וכנראה שכבר מכירים חלק מהם, כמו אלכוהול ואסטרים אני אפרט יותר על כך, אבל חשוב לדעת שהתרכובת הכימית של שמן אתרי היא זה שמעניקה לשמן את היתרונות שלו. לדוגמא, הרגעת העור והצערתו, או מתן תחושות של דרכי אוויר נקיות. ההרכב הכימי של שמן אתרי הוא הסיבה שהוא יכול להשפיע על גופכם בעוצמה כה רבה.

 

 מאיפה השמנים האתריים מגיעים?

שמנים אתריים מופקים מצמחים, אך לא כל צמח מייצר שמן אתרי. למעשה, מתוך המספר העצום של מיני הצמחים בכדור הארץ, ידוע כי פחות מ – 5% עושים זאת. עד כה נחקרו 17,500 צמחים ארומטיים כדי לבדוק אם הם יכולים לייצר שמנים אתרים. מבין הצמחים הללו, 2,000 משמשים לייצור 3,000 שמנים אתריים שונים. משמעות הדבר היא שכמה צמחים משמשים לייצור שמנים מרובים. למשל, עלי כוסברה וזרעי כוסברה, שני עשבי תיבול מטבח אהובים, מגיעים מאותו צמח. הם שני שמנים אתרים שונים לחלוטין מהריח שלהם ועד לתרכובת הכימית שלהם – ההבדל הוא ששמן אחד מגיע מהזרע והשמן השני מגיע מהעלה. מתוך 3,000 שמנים אתריים אלה, רק 300 בדרך כלל מיוצרים. הפופולריות של השמנים האתריים גדלה במהירות, אז נקווה שנראה מגוון רחב יותר בעתיד

 

מדוע לא כל הצמחים מייצרים שמנים אתריים?

אתם בוודאי תוהים מדוע לא כל הצמחים מייצרים שמנים אתריים. נדרשת אנרגיה גדולה מאוד מהצמח על מנת שיעשה את זה – תדמיינו שאתם צריכים לרוץ לכל מקום שאתם הולכים. הם מייצרים שמנים אתריים .רק במשורה. צמחים שומרים על ייצור שמנים אתרים לתקופות בהן הם נחוצים ביותר: להגנה, ריפוי וצמיחה שמנים אתרים יכולים להיות מנגנון הגנה מפני זיהומים וטורפים, כמו חרקים ובעלי חיים. צמחים משחררים תרכובות ארומטיות יותר כאשר העלים או הגבעולים שלהם נפגעים. זה נועד להרתיע איומים ולמנוע נזק נוסף, ולאפשר לצמח להחלים. צמח משתמש גם בשמנים אתריים לתקשורת עם צמחים אחרים, ומאט את צמיחתם של מינים סמוכים מתחרים. הטריק הקטן הזה נקרא גם אללופתיה. דרך נוספת ששמנים אתריים

עוזרים לצמחים היא על ידי משיכת מאביקים כמו דבורים ופרפרים וציפורי דבש. בעלי חיים אחרים נמשכים אל הצמח ועוזרים לפזר זרעים אתם תורמים לכך שלא במתכוון כשאתם נושאים לכלוך על הגרביים שלכם לאחר טיול

 

כמה שמן אתרי הצמח מכיל?

לא כל הצמחים ייצרו אותה כמות של שמן אתרי. אתם יכולים לנסות את זה בעצמכם. כשאתם, למשל, סוחטים קליפת תפוז, מספיק שמן משתחרר כדי לכסות את היד שלכם, אך ריסוק עלה מנטה גורם רק לכמות קטנה זה נקרא תשואה. אתם יכולים לחשב תשואה על ידי התבוננות בכמות השמן המיוצר בהשוואה לכמות החומר הצמחי המקורי ורד, למשל, נחשב לשמן אתרי בעל תפוקה נמוכה. זה יכול לקחת בערך10,000 פרחים כדי לייצר בקבוק של 5 מ”ל של שמן רוז. לעומת זאת, אלגום )סנדלווד( הוא שמן בעל תפוקה גבוהה. זה לוקח רק כ113- גרם של אלגום כדי להכין בקבוק של חמישה מיליליטר. התשואה יכולה להשתנות, אפילו בתוך אותו המין. שיח ורדים בסביבה אחת יפיק יותר שמן מאשר אחר, תלוי בדברים כמו אקלים, טורפים והאבקה.

 

 

ההיסטוריה של שמנים אתריים

ההיסטוריה של שמנים אתריים האם ידעת שצורות גולמיות של שמנים אתריים היו בשימוש במשך אלפי שנים? ארכיאולוגים מצאו עדויות לשימוש בשמנים אתריים אלו בחברות עתיקות רבות. איננו יודעים בדיוק איזו תרבות הייתה הראשונה שהשתמשה בהם, אך רישומים מצביעים על כך שיכול היה להיות המצרים, הסינים או תרבויות הודיות. לאורך ההיסטוריה אנשים בכל העולם השתמשו בכוחם של תמציות צמחים לדברים כמו טיפולים בריאותיים, טקסים דתיים, טקסים תרבותיים ואוכל. חומר צמחי של שמן אתרי כמו שרף לבונה, אף שימש כסוג של מטבע בזמנים מסוימים. אחד השימושים המפורסמים ביותר שלהם היה כבושם. אם תרצו אי פעם להריח כמו קליאופטרה, הימור בטוח יהיה ורד, מור, הל, או קינמון, שכן ריחות אלה היו פופולריים במצרים העתיקה. התרבויות המצריות, ההודיות הסיניות והיווניות תרמו כולם למה שאנחנו יודעים על השימושים העוצמתיים של השמנים האתריים.

 

מצרים

כשאנחנו חושבים על מצרים, קברים ומומיות הם כמה מהדברים הראשונים שעולים בראש. יש חשיבות עליונה למסורות קבורה ותרבות מצרית. המצרים קיימו טקסים ספציפיים וביקשו להעניק למנוחים כמה שיותר פינוקים שיכלו להרשות לעצמם. חוקרים גילו כי אחת המותרות הייתה תמציות צמחים יקרות. שאריות ארומטיות נמצאו בצנצנות שנחשפו בקברים המצריים, כמו גם במומיות ממש. קירות המקדשים המצריים מעוטרים בתמונות המתארות את השימוש בתמציות צמחים חזקות. מתיעוד היסטורי עולה כי המרפאים המצריים המליצו עליהם גם למטרות בריאות סין הודו מצרים השימוש הארומטי הראשון התרחש ככל הנראה במצרים העתיקה, סין או הודו.

 

תרבויות הודיות

תרבויות הודיות – באזור בו נמצאות כיום הודו, פקיסטן ואפגניסטן הותירו אחריהן גם רמזים לשימוש בצומח. תושבי האזור הזה, היו חלק מהראשונים שניסו שיטה משלהם לחילוץ שמנים אתרים מצמחים. ארכיאולוגים מצאו המצאה ראשונית העשויה מכלי חרס שלטענתם שימשה ליצירת תמציות צמחים מוקדמות בסביבות 3000 לפני הספירה. קחו בחשבון שזו הייתה בערך התקופה בה בני האדם פיתחו לראשונה את הכתיבה, לפני שנוסדה הממלכה הישנה של מצרים, ולפני שסטונהנג’ נבנתה! יותר מאלף שנה לאחר מכן, תרבויות הודיות עדיין השתמשו בתמציות צמחים למטרות שונות. תמציות קינמון, ג’ינג’ר, מור, אלגום וכוסברה רשומים בספר הודי עתיק על שימושי צמחים הנקרא וודה. מהוודות נולדה המסורת העתיקה של הרפואה האיורוודית. תרגול זה ממשיך עד היום.

 

 סין

בין 500 ל- 1300 לספירה הייתה סין מעצמה עולמית מובילה, עם התקדמות המדע והטכנולוגיה הרבה לפני כל תרבות אחרת באותה תקופה. הם ערכו מחקר נרחב שהוביל להתקדמות רבה בשימוש s’Emperor Yellow בצמחים. לדוגמה, אזכורים לצמחים ארומטיים נמצאים בספר הנקרא והמשפיע ביותר יש הסבורים כי מדריך זה נכתב במקור בערך 2600 לפני הספירה. Medicine Internal of Classic פרוטוקולים על בסיס חוויות ומחקרים שנעשו בסין העתיקה הועברו לאורך דורות והם עדיין משפיעים על שירותי הבריאות המודרניים עד היום .

 

יוון

דיווחים היסטוריים מראים שרופאים ,יוונים קדומים היפוקרטס תיאופרטוס, דיוסקורידס וגלן השתמשו כל אחד בכוחם הארומטי של הצמחים לפתרונות בריאותיים. הרומאים העסיקו רופאים מפורסמים יוונים בקולוסיאום, שם השתמשו בתמציות צמחים בעת ביצוע ניתוחים על גלדיאטורים פצועים. המחקר של רופאים אלה השפיע על פרקטיקות בריאות רבות ברחבי התרבות היוונית s’Emperor Yellow Internal    of Classic Medicine “

 

״הריפוי מתחיל באמבטיה ארומטית ועיסוי יומי״( היפוקרטס) .

 

שמנים אתריים התפתחות במדע

למרות ששימוש בסיסי בשמנים אתריים וארומטיים היה ידוע במשך אלפי שנים, עבר זמן רב עד שהופיעו שמנים אתריים מודרניים. היה עלינו לחכות עד סוף המאה העשירית ותחילת המאה ה- 11 לפני שפותח זיקוק שמנים אתריים אמיתי על ידי רופא ואלכימאי פרסי בשם אביסנה. באוסף כתביו, הקנון לרפואה – מוזכרים שימוש במאות צמחים, כולל זיקוק צמחים לתועלת בריאותית. ספרו היה כה ידוע עד שאנשים עדיין קראו אותו 900 שנה מאוחר יותר. בשנת ,1913 רופא אחד כינה זאת “ספר הלימוד הרפואי המפורסם” ביותר שנכתב אי פעם. אנו חייבים הרבה לאביסנה שנתן לנו את מה שאנו יודעים כעת על שמנים אתריים. התפתחויות נוספות במדע על שמנים אתריים התרחשו במהלך המאה ה- ,13 הרופא הספרדי ארנאלדוס דה וילאנובה זיקק מחטי רוזמרין, לבנדר, ערער, ציפורן, קינמון, אגוז מוסקט ואניס למטרות שונות. מהמאה ה 15- עד המאה העשרים, מדענים אירופאים זיקקו, ניתחו ותיעדו את תכונותיהם של שמנים אתרים. ניתוח שיטתי זה של שמנים אתרים היה קריטי בסלילת הדרך להפוך אותם לפתרונות טיפוליים יקרי ערך. רנה-מוריס גוטפוסה, כימאי צרפתי, הוכר כראשון שהטביע את המונח ארומתרפיה. הוא למד וחקר שמנים אתרים במאה ה- .18 אם אי פעם קראתם על ההיסטוריה של השמנים האתרים, בטח שמעתם את סיפורו של גאטפוסה מבין את התועלת של תמצית לבנדר לאחר אירוע במעבדתו יום אחד.

 

מדע שמנים אתריים בימינו

תרבויות עתיקות מסין ועד מצריים הוכיחו לראשונה ששמנים אתריים המבוססים על צמחים משמשים כשיטה טיפולית. אנשי התרבויות המוקדמות הללו יצרו בסיס שמדענים ורופאים התבססו עליו מאוחר יותר. ההבנה המדעית שלנו בשמנים אתרים עשתה דרך ארוכה מאז. ישנם כיום אלפי מחקרים שסקרו עמיתים התורמים להבנתנו בשימוש בשמנים אתריים. המאה ה 21- הביאה שמנים אתריים מקבוצות שוליים לחברה הפופולרית, והנציחה את מחקרם. עם התקדמות הטכנולוגיה ושנים של מחקר, אנו יכולים סוף סוף להשתמש בכוחם המלא של שמנים אתרים paper White paper White paper White .

  

הפקת שמנים אתריים מצמחים

תהליך הפיכת צמח לשמן אתרי נקרא מיצוי. הפרדה יעילה של שמן אתרי וחלק מהצומח שלו אינה ממש פשוטה כמו סחיטת קליפת תפוז בידך או ריסוק עלה נענע מיצוי שמנים אתרים מצמחים הוא אמנות לא פחות ממדע. כן, אתם זקוקים לציוד המתאים וחומר צמחי טוב לעבוד איתם, אך גם עם הציוד וחומרי הצמח הטובים בעולם, נדרשת מידה רבה של אהבה וטיפול בכדי לייצר שמן אתרי איכותי

 

חילוץ שמנים אתרים הוא יותר מסתם השלכת צמח למכונה וקבלת שמן בסוף. התהליך העדין הזה מתחיל ברגע בו החקלאית מחזיקה בזרעי לבנדר היא יודעת מהו הזמן הטוב ביותר לשתילה, את תנאי האדמה המושלמים לגידול שתילים ואת הרגע האידיאלי לקטיף כאשר היא מוסרת את יבול הלבנדר שלה למזקקה. זה נכנס לשלב הבא בהפיכתו

 

זיקוק

שיטת המיצוי הנפוצה ביותר היא זיקוק. זה יכול להיות מדעי למדי, אבל זה יהיה הגיוני בסוף. זיקוק הוא תהליך הכרוך בהפרדת חומר לחלקיו המרכיבים על בסיס נקודות הרתיחה או התנודתיות שלהם.

 

אוקיי בואו נפשט את זה.

זוכרים איך דיברנו על תרכובות ארומטיות נדיפות קודם? זה מה שאנחנו מנסים להוציא מהצמחים. אנחנו רוצים את אותן מולקולות קטנות שנותנות לצמחים את הארומה שלהן. כאשר העלה, הפרח, השורש או הקליפה נחשפים לטמפרטורות גבוהות, המולקולות הארומטיות החבויות בתוכו משתחררות ומכיוון שהן נדיפות, הן משתנות במהירות למצב הגזי שלהן. העניין המסובך הוא שכל מרכיב רותח בטמפרטורה שונה. אם אינך שולט בזהירות על טמפרטורת המכונות, תחמיץ חלק מהמרכיבים הכימיים החשובים בצמח. אם תעלו גבוה מדי ותיצרו בטעות תגובה כימית ההורסת את הכימיה הטבעית של השמן האתרי. מזקק טוב יודע בדיוק להוציא את כל התרכובות מבלי לשנותם, ומעניק לשמן האתרי המוגמר יתרונות חזקים.

 

זיקוק באדים

ניתן לזקק שמנים בכמה דרכים שונות. השיטה הנפוצה ביותר היא זיקוק אדים מכיוון שהיא מניבה מוצרים טהורים ונקיים במיוחד. אז איך זה בדיוק עובד? זה מתחיל בהשהיית חומר הצמח מעל מים רותחים. הקיטור דוחף את דרכו דרך חומר הצמח ושובר את הבלוטות הקטנות המחזיקות את השמן האתרי. ברגע שהשתחרר, השמן האתרי נמשך על ידי הקיטור לצינור בו הוא מתקרר ומתעבה. חשבו על המכסה של סיר רותח. הקיטור מתקרר ומתעבה לטיפות נוזלים. זה אותו דבר עם שמנים אתרים. השמן האתרי הנוזלי עכשיו והאדים המרוכזים מטפטפים למיכל איסוף שם הוא מופרד ומוכן שהמזקק יכניס אותו לבקבוק. בדרך כלל השמן האתרי עולה למעלה והמים שוקעים לתחתית אם כי כמה שמנים כמו ציפורן, קינמון וגם ווינטרגרין הם כבדים יותר מהמים והם ייפרדו לתחתית.

 

זיקוק אדים הוא תהליך עדין ועתיר זמן. זה כולל מערכת בלחץ המאפשרת חילוץ של שמנים אתרים בטמפרטורות הנמצאות הרבה מתחת לנקודת הרתיחה הרגילה. זה מגן על שלמות הפרופילים הכימיים העדינים והמורכבים שלהם. זוכרים מה אמרתי על תגובות כימיות הנוצרות בטעות?

 

טפמרטורה

כאשר מזקקים בקיטור הטמפרטורה של המערכת חייבת להישאר בטווח קפדני. הטמפרטורות האופטימליות בדרך כלל נעות בין 140 מעלות פרנהייט לבין 212 מעלות פרנהייט. )60 °C ו- 100 °C )אם הטמפרטורה נמוכה מדי, השמנים האתריים לא מופקים ביעילות. זה פחות אידיאלי מכיוון שתפספסו כמה מהתרכובות הכימיות החשובות שהופכות שמן לעוצמתי. טמפרטורה גבוהה מידי עלולה לסכן ולפגוע בשמנים אתריים או שתגרום לחילוץ תרכובות לא רצויות.

 

פירוק תרמי והידרוליזה

כאשר אנו לא מצייתים להנחיות הקפדניות לגבי הטמפרטורה דברים רבים יכולים להשתבש. חלק מהתרכובות רגישות במיוחד לחום, הידועות גם כתרמי. כאשר תרכובות רגישות לחום נחשפות לטמפרטורות גבוהות, הן עלולות להיהרס. זה נקרא הלם תרמי. לחלופין, אם התרכובות לא ייהרסו, עדיין יש סיכוי שהשינוי המולקולרי הפך אותן למשהו אחר. יש גם התרחשויות בהן התרכובות מתפרקות בגלל תגובה בתוך המים המחוממים. מדענים מתייחסים לזה כהידרוליזה. לבסוף, בטמפרטורות גבוהות, קיים גם סיכון שתרכובות יאבדו לחלוטין מכיון שהן הופכות לאדים הידועים כמתנדפים. לדוגמא, לבנדר מורכב בעיקר משתי תרכובות לינאליל אצטט ולינול. עודף חום במהלך זיקוק יכול להמיר חלק מלינל אצטט ללינול .

באופן דומה furanodiene, אחת התרכובות בשמן אתרי מור עלולה להפוך לקורצרין אם נעשה שימוש בחום עודף במהלך זיקוק הקיטור. אמנם יתכן כי מעט מהלינולול הנוסף או הקורצרין אינם נראים כבעיה, אך השמן אינו מייצג עוד את ההרכב הכימי המקורי של הצמח, דבר אשר עשוי לשנות את יעילותו של השמן האתרי. בקרת טמפרטורה לקויה משנה את ההרכב הכימי של השמן, מה שיכול להשפיע משמעותית על הערך הטיפולי. במילים אחרות, אם החום אינו נשלט כראוי במהלך תהליך זה, תקבל שמן באיכות נמוכה שאיבד חלק מהיתרונות שלו.

 

לחץ

חשוב באותה מידה כמו הטמפרטורה, לחץ צריך להיות מבוקר בקפדנות. הגדלת הלחץ של מערכת הזיקוק יכולה להפחית משמעותית את זמן הזיקוק – עד רבע אם משתמשים במערכת לחץ. אם אתם רוצים להכניס לחץ לזיקוק קיטור, אתם זקוקים למערכת סגורה המשמעות היא שיש ללחוץ על כל מערכת הזיקוק שלכם לרמה גבוהה יותר מהאוויר הרגיל סביבכם. יש להפעיל לחץ מספיק על חומר הצמח כדי לרכך את תאי הצמח ולאפשר לשמן אתרי לברוח בצורה של אדים. לחץ קטן מדי והמולקולות הנדיפות היקרות לא משתחררות ועם זאת לחץ גבוה מידי יכול להרוס את חומר הצמח ולשנות את השמן האתרי. הלחץ הנדרש משתנה מצמח לצמח אך בדרך כלל נע בין 15 פאונד לאינץ’ מרובע . לבין 20 פאונד לאינץ’ מרובע. לחץ האוויר בצמיגים לרכב, כדוגמא, נע בדרך כלל בין 30 ל 35 .

 

זמן

בנוסף ללחץ וטמפרטורה, זמן הזיקוק חשוב גם הוא. כל צמח הוא ייחודי ודורש זיקוק שיכול לארוך שעות בודדות ועד לזיקוק שדורש יום שלם. לרוב שמני עץ הם בעלי זיקוק הארוך ביותר הדורשים 36 שעות או יותר לזיקוק מלא. לבנדר, לעומת זאת, ניתן לזקוק תוך שעתיים בלבד.

 

הידרוסול

לאחר השלמת תהליך זיקוק הקיטור, מה קורה לכל המים שהיו בשימוש? מי השאריות נקראים הידרוסול, הידרולאט או מים פרחוניים. אולי שמעתם על מי ורדים. למרות שזה אולי לא נשמע מקסים, המונח המדויק יותר הוא ורד הידרוסול. חברות רבות יתקשרו בשמחה לכל מוצר שהוא תערובת של שמנים אתרים ומים פרחוניים, לכן תרצו לאשר שמה שאתם קונים הוא באמת הידרוסול. הידרוסולים מכילים פיסות מחומר צמחי ואפילו כמויות קטנות של תרכובות ארומטיות. ליטר הידרוסול מכיל בדרך כלל בין 50.0 מיליליטר .1 להידרוסולים יש ערך טיפולי אך הם אינם מתקרבים ל 2.0- מיליליטר שמן אתרי, שהוא בין 1 ל 4- טיפות לחוזק כמו של שמנים אתרים. השימושים הנפוצים ביותר שלהם הם במוצרי טיפוח העור כתוצאה מתכונותיהם המשקמות והמרגיעות.

 

 

הידרוסטילציה

עכשיו, חזרה לסוגים שונים של זיקוק. בוא נדבר על הידרודיסטילציה בהמשך. אם כי לעיתים קרובות מתבלבלים עם זיקוק קיטור, דיסטילציה הידרולית נבדלת מעט. נקרא לפעמים זיקוק מים, הידרודיסטילציה כרוכה בהכנסת חומר הצמח למים רותחים ולא מעליו – זוהי הבחנה חשובה .

 

כדי למנוע שחומר הצמח יתיישב על הקרקעית ויישרף, הוא מסתובב ללא הרף. שאר התהליך דומה לזיקוק אדים כאשר הקיטור מוציא את השמן האתרי מתוך החומר הצמחי ומעלה אל הקבל. הידרוסטילציה משמשת לחילוץ שמנים אתריים כמו לבונה ומור מכיוון ששמנים אלו נגזרים משרף. מכיוון שזיקוק באדים אינו חודר ביעילות את נתחי השרף הקשיח מעץ הלבונה או מור, הם זקוקים למשהו קצת יותר אינטנסיבי מאדים כדי לזקק את השמנים האתריים.

 

זיקוק באדים לעומת הידרוסטילציה

הכרת השיטה הטובה ביותר לחילוץ המולקולות הנדיפות העיקריות חשובה לייצור שמנים אתריים באיכות הגבוהה ביותר. לדוגמה, אף כי זיקוק אדים והפחתת הידרולים דומים, הם יכולים לייצר שמנים אתרים שונים מאוד מאותו החומר. ניתן לזקק חומר צמחי בשתי דרכים ברורות ולמוצר הסופי יהיו יחסים שונים של תרכובות ארומטיות. לדוגמא, מחקר אחד שהשווה בין שמן אתרי תימין מזוקק בקיטור לעומת הידרוסטילציה מצא כי . 2 זיקוק קיטור חילץ כמויות גדולות יותר של crawl kava and thymol שתי מולקולות חשובות לערך הטיפולי.

 

 

זיקוק חלקי

לפני שאנחנו עוזבים את נושא הזיקוק, עלינו לדבר על זיקוק מרובה או חלקי. במהלך זיקוק חלקי, חלקים של שמן אתרי מוסרים לאורך כל התהליך מה היתרון בזה? הוצאת חלקים או כמות של שמן אתרי כשהוא מזוקק מאפשר למזקק לבודד תכונות ספציפיות של השמן. זה אפשרי מכיוון שתרכובות שמן אתרים מתאדות בקצב שונה והופכות כל חלק או כמות מהשמן לבעלי הרכב כימי שונה. זיקוק מסוג זה משמש בדרך כלל למטרות ספציפיות כמו, למשל, ליצירת בשמים.

 

ילנג ילנג

ילנג ילנג הוא שמן אתרי שלעיתים מזוקק באופן חלקי. הוא עובר זיקוק ממושך של כ – 24 שעות בו מסירים חלקים של שמן אתרי בשעות ספציפיות לאורך התהליך. במהלך השעה הראשונה של הזיקוק מוציאים חלק מהשמן האתרי של ילנג ילנג מהאצוה. חלק זה נקרא אקסטרה ילנג ילנג או סופר ילנג ילנג. אקסטרה ילנג ילנג משמש לרוב לבשמים ברמה גבוהה מכיוון שיש לו את הארומה הנחשקת ביותר.

ככל שנמשך תהליך הזיקוק, מסירים חלק נוסף בין השעה השנייה לשלישית. החלק הזה נקרא ילנג ילנג I וגם הוא משמש לעיתים קרובות לבשמים.

 

כפי שבוודאי ניחשתם , את החלק הבא מסירים בין השעה השלישית לחמישית, והוא נקרא ילנג ילנג II חלקים I ו- II משמשים בעיקר בקוסמטיקה, סבונים וחומרי ניקוי.

 

חלק השמן שהוסר בין השעה ה- 8 ל 24- נקרא ילנג ילנג III.

שמן ילנג ילנג שמקורו בזיקוק ללא הפרעה או במשך כל 24 השעות נקרא ילנג ילנג שלם. ילנג ילנג שלם מכיל את כל ההחלקים שכבר תוארו קודם של אקסטרה ילנג ילנג, I ,II ,III והם נחשבים אידיאליים לשימוש טיפולי בגלל הפרופיל הכימי המעוגל שלה ותכולת הססקוויטרפן העשירה.